קצת לא נעים להודות אבל כילדה אכלתי המון המון ג’אנק פוד.

ואני לא מדברת על צ’יפס וקולה, אלא על המשקה האהוב עלי שהיה בגוון כחול זרחני כמו של חומר ניקוי.

למה אני מספרת לכם את כל זה? כדי להדגיש עד כמה המתכון למרק עדשים כתומות מוצלח. בכל יום גשם הייתי מתפללת בדרך שאמא שלי הכינה את מרק העדשים הכתומות, שכל כך אהבתי. היום אני חושבת שזה אחד מהמאכלים הבריאים היחידים שאכלתי.

המתכון הזה עתיק למדי: אמא שלי קיבלה אותו משכנה שהביאה לה פעם לטעום (פעם זה היה נהוג בין שכנים). המרק היה מוצלח מאוד והיא הסבירה לאמא שלי שהסוד הוא בכמות גבוהה של שום (המתכון המקורי עם ראש שום שלם לסיר בינוני). בהגשה מוסיפים כמה טיפות של מיץ לימון ושילוב הטעמים עם הבצל המטוגן והכמות הגבוהה של הגזר המתקתק – יוצא פשוט מושלם. אין צורך באבקת מרק ושום תוספת אחרת.