מוקפץ ירקות זה אחד המאכלים שאני הכי אוהבת לאכול. שילוב הטעמים של האוכל האסיאתי הוא הכי טעים לי. לכן ניסיתי להכין בבית מוקפץ, אבל הוא לא יצא לי מוצלח. לפעמים הוא היה תפל ואפילו תוספת רוטב סויה לא עזרה. לפעמים הוא יצא מלוח מידי או כזה שהוא בסדר "אבל חסר משהו".

מה הסוד למוקפץ מושלם?

את התשובה למדתי מספר בישול אמריקאי (לא תורגם לעברית) "Salt, Fat, Acid, Heat" (מלח, שומן, חומצה וחום), שה"ניו יורק טיימס" הכתיר כספר הבישול הטוב ביותר שיצא אי פעם, וה"וול סטריט ג'ורנל" כתב עליו שהוא "חדשני, שאפנתי ויכול להפוך כל אחד לבשלן מצוין". את הספר כתבה שפית בשם שאמין נוסרת' (אגב, יש לה סדרה נהדרת בנטפליקס) והיא מסבירה שהסוד לטעם אסיאתי מושלם הוא שילוב של כל הטעמים - מלוח, מתוק, חמוץ, אוממי (טעם הבשר והרוטב סויה) וגם הטעם המר. נוסרת' אומרת שכשאנחנו מרגישים ש"חסר משהו" אבל אנחנו לא יודעים מה חסר - אנחנו צריכים לחזק את אחד הטעמים.

אחרי ניסיונות רבים הגעתי לנוסחה מעולה של תיבול אסיאתי מדויק למוקפץ ירקות.

הדיוק בתיבול הופך את מלאכת הבישול לקלה ופשוטה. לא צריך לטעום, לבדוק ולהיות לא בטוחים. המנה מצליחה תמיד.

מה הדבר הכי חשוב במתכון למוקפץ?

בישול מדוייק של האטריות. צריך לקחת בחשבון שהאטריות מתבשלות עוד קצת עם הרוטב ולכן הנחיות הבישול גורמות לכך שהאטריות יהיו מבושלות, אבל לא עד הסוף. אני אוהבת להשתמש באריזת אטריות אורז 5 מ"מ (250 גרם) וזמן הבישול על האריזה מדוייק - משרים (ללא בישול) את האטריות במים רותחים 5 דקות (אני מודדת עם השעון) ושטיפה עם מים קרים שמוציאה מהאטריות את העמילן וגם טעם לוואי מסויים שלפעמים מתלווה לאטריות אורז. אבל כמובן שאפשר להשתמש בכל סוג של אטריות לפי הטעם האישי.