כאשה עצלנית וחובבת ״החיים הקלים״, אף פעם לא היתה לי סבלנות לשלב ״סחיטת הנוזלים״ בהכנת לביבות, שתמיד לוקח יותר זמן מהטיגון או האפייה. את סחיטת תפוחי האדמה מנוזלים מומלץ לעשות בתוך חיתול או בד כלשהו שאחר כך צריך לכבס – בקיצור מדובר בסרבול ולא מעט עבודה.
כשעשיתי את הפעולה הזאת, לא תמיד היה לי ברור כמה ״לסחוט״, שלא לדבר על אובדן הוויטמינים והמינרלים בנוזלים ש״נסחטים״ והולכים לפח.
הבעיה עם ירקות מגורדים היא שהם מפרישים המון נוזלים, כי הם מורכבים מאחוז מים גבוה. בתפוחי אדמה לדוגמה יש 79% מים ובבטטה 77% מים וזה מעט יחסית. כשמגרדים את הירקות המים מופרשים מהם והתוצאה היא שלוליות מים שמקשות על האפייה או הטיגון.
המתכון הזה לא כולל ״סחיטה״ של הירקות, אבל אם בכל זאת החלטתם ״לסחוט את הירקות״ קחו בחשבון שמלח מגביר את ״יציאת המים״ מהירקות. כך שאם נמליח את תפוחי האדמה (או כל ירק אחר) המגורדים המים יופרשו מהם הכי מהר. כדי לחסוך בזמן כדאי להמליח את הירקות המגורדים בשלב הזה של ההכנה ולא להוסיף מלח לאחר מכן. אחרי ההמלחה תראו שהמים מופרשים מהירקות במהירות.
בעבר למדתי מספרו של פרופ׳ הרולד מקגיי, שהוא כימאי ומומחה למדע האוכל מאוניברסיטת ייל בארצות הברית, שהקמח שסופח אליו הכי הרבה נוזלים הוא קמח תפוחי אדמה (פי 100 מהנפח שלו!, לעומת קורנפלור שסופח פי 20 מנפחו) ולכן חשבתי שזה יכול להיות שידוך מושלם. הניסוי הצליח מאוד, הנוזלים נשארו בלביבות והן יצאו עסיסיות וטעימות במיוחד למרות שהן נאפו בתנור ולא טוגנו. אפילו הילדים בבית שבדרך כלל אוהבים רק מטוגן אהבו אותן מאוד!
אבל שימו לב!
היתרון של תוכנית טורבו שהיא גם ״מייבשת״ ולא רק אופה את הלביבות האפויות. מכיוון שבמתכון זה אנחנו לא סוחטים את הירקות – לתוכנית טורבו יש יתרון משמעותי. בשלב האפייה של הלביבות בתנור תראו שקצת נוזלים מופרשים, אבל הם יתייבשו בתנור.
למרות הנטייה לחשוב שקמח תפוחי אדמה הוא עמילן חסר ערך תזונתי הוא נחשב לאחד מהחומרים הנחקרים ביותר בעולם הבריאות בגלל שהוא נחשב לעמילן עמיד. הפלא בעמילן העמיד הוא שחלק מהפחמימות שבו לא נספגות, אבל מנוצלות היטב על ידי חיידקי המעי ובכך מחזקות באופן משמעותי את מערכת החיסון. כידוע, 70% ממערכת החיסון שלנו נמצאת במעי.
המזון שאנחנו אוכלים (בעיקר פחמימות) מכיל עמילן שמתעכל בדרך כלל במעי הדק ועובר למעי הגס. מחקרים מצאו שהמעי הדק לא מסוגל לעכל את העמילן העמיד ולכן הוא עובר כמו שהוא למעי הגס, שם הוא לא מתעכל ומשמש מזון לחיידקי המעיים הטובים. לעמילן העמיד יש כמה יתרונות חשובים: הוא גורם לכך שה-pH במעי יורד ובכך הוא יוצר סביבה שלא מאפשרת לחיידקים הרעים לשרוד. התסיסה של החיידקים הטובים גורמת להתרבות שלהם ושליטתם במעי.
חצילים בתנור בטעם חצילים מטוגנים
הטופו המוקפץ והמושלם של ג׳יימי אוליבר
קוואקר או קמח שיבולת שועל, לא יעשה את העבודה במקום קמח תפוחי אדמה?
לא יעבוד לצערי הרב, אבל תקרא קצת על קמח תפוחי אדמה ותראה שהוא בריא מאוד.
האם קמח חומוס/טפיוקה יכול לעבוד? שואלת כי זה מה שיש לי בבית (אין קמח תפו”א כרגע לצערי)… תודה
הי,
כל קמח יעבוד אבל קמח תפוחי אדמה סופח הכי הרבה נוזלים.
אם אין לך קמח תפוחי אדמה, תסחטי את הירקות או תעבדי מהר (תוסיפי מלח בסוף)
ואם יש הרבה נוזלים – תסנני אותם החוצה.
כדאי לרסס מעל עוד שמן, כי השמן שבמתכון בטח ילך לאיבוד עם הנוזלים המופרשים.
בהצלחה!
תו
כשמטגנים אותם הם פחות בריאים, אבל תפוח אדמה הוא בסך הכל בריא ויש לו ערכים תזונתיים טובים מאוד
יש אולי רעיון איך לעשות את זה טבעוני?
הייתי מנסה בלי ביצים. אבל צריך לשחק עם הנוזלים ואולי שווה לנסות להוסיף עוד קצת שמן זית.
בכל מקרה אני בהחלט מתכוונת לנסות בלי ביצים.
אין צורך לטגן את הבצל לפני? הוא לא יוצא חריף אם שמים אותו חי בלבבות?
לא יוצא חריף בכלל…
אם את רגישה, תחתכי אותו לקוביות קטנות קטנות,
אבל לא כדאי לגרד כי הוא נמעך.
טוב לדעת, תודה על המידע
איזה קמח בכל זאת יכול להחליף ?קמח סויה או טפיוקה או חומוס תודה
הי, אם תסחטי את הירקות את יכולה להשתמש באיזה קמח שאת רוצה. ממליצה לך להמליח את הירקות (או את תפוחי האדמה), כי זה מזרז את הפרשת הנוזלים. שמים במסננת למשך כ-20 דקות ואז לסנן את הנוזלים. אפשר לעשות זאת עם כף גדולה וממש למעוך את הירקות במסננת כך שמקסימום נוזלים ייצאו. ואז להוסיף את שאר המרכיבים ולאפות בתנור לפי המתכון.
בהצלחה וחג שמח 🙂
מעולה. החלפתי תפ”א אחד בגזר והוספתי ביצה. יצא יפה וטעים
תודה רבה ליאורה, שחזרת לעדכן ואף לדרג את המתכון 🙂
שמחה שאהבת את המתכון 🙂
האם אפשר להכין מראש ולשמור את העיסה המוכנה במקרר לפני הטיגון? האם אפשר יום לפני? או מה המקסימום זמן שאפשר לשמור את העיסה לפני הטיגון וההגשה? תודה מראש!! חנוכה שמח(;
לא מומלץ בכלל…תפוחי אדמה משחירים וכדאי לבשל מייד.
את המתכון הזה ספציפית חשוב להכניס לתנור מייד כי הירקות מגירים נוזלים.
בהצלחה וחג שמח 🙂
אכן כך חשבתי, פשוט מנסה לחשוב איך לפחות לא לגרד את תפוח האדמה ממש לפני האירוח והגשת הלביבות, אלא מראש, (מכיוון שיש עוד מנות להתעסק איתן), מניחה שאין פתרון((; הרי אם אשרה את תפוחי האדמה המגורדים במים על מנת שלא ישחירו- הסתבכתי עם נוזלים שיש לסחוט((; תודה רבה על המענה המהיר! חג שמח(;
הי אורית,
הדרך הכי טובה היא להכין אותן מראש ולחמם. זה מה שאני עושה והן יוצאות מעולה.
ממליצה לך לחמם על טורבו (תורם לפריכות או הקריספיות) ב-170 מעלות.
בהצלחה ובתיאבון 🙂
רויטל, רציתי רק להגיד שהצלת אותי! הייתי מאוד סקפטי איך הלביבות ייצאו ללא טיגון בשמן עמוק, אבל הטריק שלך עובד והכל חוסל תוך דקות! מה שמעניין הוא שאם שמים מהתערובת כשהיא עדיין רטובה ולא סוחטים, מקבלים מעין שכבה מעל הלביבה עצמה שגם טעימה.
הי איל, ממש שמחה לקרוא! אני יודעת שהרבה אנשים היום סקפטים לגבי מתכונים ברשת, אבל אני יכולה להבטיח לך שאני בודקת היטב כל מתכון ומתכון לפני שאני מפרסמת אותו. לגבי קמח תפוחי אדמה – מדובר ברכיב פלאי ממש שאני ממש אוהבת במטבח. יש לו יכולת ספיחת נוזלים אדירה ולכן הוא עובד כל כך טוב בירקות מגורדים שמפרישים המון נוזלים. אגבֿ, אם אתה מכין עוגות – נסה להחליף כף מהקמח הרגיל לקמח תפוחי אדמה. מפתיע כמה שזה מוצלח. גם בעוגת גבינה – קמח תפוחי אדמה יוצר מרקם מיוחד.
קוראת את התגובות ונהנת.. בקשר לקמח ת”א – אם משתמשים בקורנפלור באפיה, ממליצה להחליף אותו בקמח ת”א, המאפה יוצא הרבה יותר עדין וטעים. אנחנו הצליאקים מומחים 😉
את צודקת 🙂 תודה רבה על ההערה 🙂 קמח תפוחי אדמה הוא אחד מחומרי הגלם המוצלחים ביותר 🙂 גם ללא צליאקים 🙂
יצא מעולה עד כדי כך שהכנתי כמה פעמים בחנוכה, ואפילו גרסה טבעונית (רסק תפוחי עץ במקום ביצים) וגם יצא טעים, אבל כמובן קצת יותר מתקתק. תודה, מעבירה הלאה!
נשמע ממש טוב! שמחה מאוד שאהבת! תודה שחזרת לעדכן ואף לדרג את המתכון 🙂
לא הבנתי מתי שמים את הרוטוב עם היוגורט
רק אחרי שהלביבות מוכנות. הרוטב בנפרד ולא חובה להוסיף…אפשר בלי הרוטב