האם כרוב כבוש הוא המאכל הכי בריא בעולם?
אם אתם אוהבים כרוב כבוש (ומי לא?) – זכיתם! אכילת כרוב כבוש לא רק טעימה ומהנה אלא גם תוסיף לכם המון חיידקים פרוביוטים בריאים, שמחזקים את מערכת החיסון.
הספר האמריקאי החדש Fiber Fueled הוא אחד מהספרים הכי מרתקים שקראתי. הוא נכתב על ידי ד”ר וייל בולסוביץ, גסטרואנטרולוג אמריקאי ידוע, שטוען בספרו שכרוב כבוש הוא המאכל הכי בריא בעולם. הספר, שהפך לרב מכר, שמככב בראש רשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס ואמזון, מרתק כי הוא טוען שהבסיס לבריאות שלנו הם חיידקי המעיים. והוא מדבר על כל המחלות בעולם.
בניגוד לכל מאכלי ה״סופר-פוד״ היקרים, כרוב הוא אחד הירקות הכי בסיסים וזולים שיש. בכל זאת הוא נחשב למאכל הכי בריא בעולם. שילוב של כרוב עם מלח גס יוצא פלא תזונתי שהוא לא רק סופר טעים אלא גם בריא מאוד. כרוב הכבוש משתלב מעולה עם כל מאכל כמעט ואם תגישו אותו לשולחן בכל ארוחה כסלט או מנה נוספת רק תרוויחו בריאות וטעם לכל המשפחה.
הסיבה לכך שכרוב כבוש כל כך בריא היא שהוא גם פרוביוטי (מכיל חיידקים בריאים) וגם פרה – ביוטי (הוא עצמו, או ליתר דיוק הסיבים התזונתיים שהוא מכיל, מהווים מזון מועדף על חיידקי המעיים הטובים) כך שמדובר כאן ברווח כפול.
ד״ר בולסוביץ מסביר בספר שלו ש-70% ממערכת החיסון שלנו נמצאת במעיים שיש המכנים ״המוח השני״ שלנו. החיידקים הפרוביוטיים הם כמו צבא שמגן על הגוף מפני פולשים (וירוסים, חיידקים). ככל שהצבא שלנו חזק יותר ומכיל מגוון חיידקים טובים כך הוא יכול להתמודד בהצלחה עם איומים חיצוניים. אגב, ד״ר בולסוביץ בעצמו מעיד שהוא מקפיד על אכילת ירקות מותססים כל יום כשהוא מעדיף כרוב כי הוא פשוט טעים. ד”ר בולסוביץ כותב בספרו שהוא אובססיבי לכרוב כבוש, מכין ואוכל ממנו כל יום, כל הזמן. הוא מוסיף אותו לסלט, לכריך או סתם כך מנשנש מתוך קערית קטנה.
הקשר בין חיידקים פרוביוטים לבעיות נפשיות הוא אחד מתחומי המחקר החדשים והמרתקים ביותר. אמנם מדובר בתחום חדש וחדשני שבו רב הנסתר על הגלוי, אבל כן ידוע שהחיידקים במעיים שלנו אחראים על הבריאות הגופנית שלנו וגם לבריאות הנפשית. יש כיום פסיכיאטרים שמטפלים באנשים באמצעות תזונה, בין השאר באמצעות חיידקים טובים. בספר שלו כותב ד״ר בולסביץ שכל התופעות האלו נמצאו כקשורות לדיסביוזה (חוסר איזון בחיידקי המעיים): חרדות, דיכאון, מיגרנות ועוד.
בתהליך ההתססה משתתפים מיליוני חיידקים בלתי נראים שאת תוצאות מעשיהם אנחנו יכולים רק לטעום בטעם החמצמץ של הכרוב הכבוש. הדבר הראשון שקורה כשאנחנו מתסיסים כרוב הוא שחיידקים אנאירוביים (חיידקים שחיים בתנאים של מחסור בחמצן) מתחילים לייצר חומצות בריאות כדי להוריד את ה-pH של התמיסה. המטרה שלנו בתסיסה היא לייצר תנאים נוחים לחיידקים האנאירובים ולכן חשוב שכל הכרוב יהיה מכוסה היטב במים ושום דבר לא יצוץ מחוץ למים כדי שהכרוב לא יתקלקל (יהיו בו חיידקים רגילים). כשרמת ה-pH נעשית חומצית מידי, החיידקים מייצרים חומצות בריאות. כשמכינים את הכרוב בבית וכעבור 24-48 שעות רואים בועות במי הכבישה, זהו סימן לנוכחות החיידקים הטובים. בימים הבאים הסביבה נעשית חומצית יותר ויותר ומעודדת חיידק שנקרא lactobacillus plantarum שהוא החיידק העיקרי שהופך את הכרוב לכבוש. החיידקים הבריאים יוצרים במעי חומצות שומן קצרות שרשרת.
חומצות שומן קצרות שרשרת (הידועות בהן נקראות: אצטט, פרופיונאט ובוטיראט) מיוצרות בגוף כאשר החיידקים הטובים מפרקים את הסיבים התזונתיים מהמזון. חומצות אלו משמשות מקור אנרגיה לשכבת התאים שמרפדת את המעי וחשובה למערכת החיסון שלנו. לחומצות שומן קצרות שרשרת תפקידים רבים וחשובים בבריאות שלנו כמו מניעת מחלות כמו קרוהן וקוליטיס, בריאות הלב ואפילו ירידה במשקל ואיזון רמת הסוכר בדם. מחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי לגסטרואנטרולוגיה (GUT – קישור למחקר עצמו) מצא שלחומצות האלו יש יכולת לאזן את רמת הסוכר בדם – תהליך חשוב לאנשים שחלו בסוכרת או אנשים עם טרום סוכרת.
חמוצים מכל סוג שקונים בסופרמרקט לא מכילים חיידקים בריאים, כי נהוג לעקר את התכולה בטמפרטורה גבוהה, כדי למנוע קלקול. כך שהם אולי טעימים – אבל אין להם ערך בריאותי רב.
המתכון שלו פשוט מאוד ולא כולל שקילות ומידות: קוצצים כרוב (את הגזע מסירים), אפשר דק או עבה, לפי הטעם (אני אוהבת דק כי הוא טעים יותר בעיני), מי שאוהב קראנצ’יות – יעדיף חתיכות עבות יותר.
מוסיפים תבלינים לפי הטעם ונוזל כבישה: 1 ורבע כפיות מלח גס לכל כוס מים.
כבר למחרת תראו את הבועות האלו שהן העדות לכך שמתרחשת בצנצנת תסיסה פרוביוטית של חיידקים בריאים.
אפשר להכין את הכרוב הכבוש גם ללא נוזלים מוספים. פורסים את הכרוב ושמים בקערה. שוקלים את הכרוב ומוסיפים לו 3% מלח גס ללא תוספות. כך שאם יש לנו 1 ק״ג כרוב נוסיף 30 גרם מלח. מעסים את הכרוב בידיים עד שהוא מגיר נוזלים. דוחסים אותו לצנצנת. במידת הצורך מוסיפים מי מלח לפי היחס שמופיע במתכון – לכל כוס מים 1 ורבע מלח גס.
מי המלח גורמים לכך שהחיידקים הטובים מתרבים ומפיקים חומצה לקטית שהיא אחראית לטעם החמצמץ של הכרוב הכבוש. החיידקים מתרבים ומגיעים לשיא כעבור 5 ימים עד שבוע ואז אפשר להעביר את הצנצנת למקרר.
ד״ר בולסוויץ ממליץ להשתמש בחושים שלכם. אם אתם רואים משהו שנראה כמו עובש – פרוותי ועגול, לעיתים בגוון כחול, שחור או ורוד – אפשר להסיר את העובש אבל עדיף לזרוק ולהתחיל הכל מהתחלה. הסיבה לכך יכולה להיות שהמים לא היו מלוחים מספיק או שהיו חתיכות של כרוב שצפו מעל פני המים וגרמו לקלקול. גם אם לכרוב הכבוש יש ריח לא נעים – עדיף לזרוק ולהתחיל מהתחלה.
מומלץ לעשות את זה. אני מניחה את הצנצנות הריקות בכיור (חס וחלילה אם הן ישברו) ושופכת עליהן מים רותחים. מחכה כמה דקות, שופכת את המים הרותחים ומכינה את המתכון.
לפעמים צנצנות נשברות וזה יכול לקרות גם לצנצנות שאתם משתמשים איתן שנים. הן פתאום יום אחד נשברות. שימו לב שמעברי טמפרטורה חדים מגבירים את הסיכוי לשבירת הצנצנת. כך שלא מומלץ להוציא צנצנת מהמקרר ולשפוך עליה מים רותחים. אני משתדלת (במיוחד בחורף) לשפוך על הצנצנת מים חמימים לפני המים הרותחים כדי להקטין את הסיכוי לשבירת הצנצנת.
אין צורך בכך. כל קערית קטנה שמתאימה לפתח הצנצנת תעשה עבודה מצויינת. מה שחשוב שהירקות לא יצופו מעל מי המלח.
לא מומלץ, כי החיידקים האנאירובים זקוקים לסביבה מסויימת כדי להתפתח בה. הפחתה מכמות המלח עלולה לגרום לצמיחה של חיידקים רעים ולקלקל את התסיסה. אם רוצים להפחית מכמות המלח אפשר לשלב את הכרוב הכבוש בתוך סלט ירקות או מאכל אחר ולהשתמש בכרוב הכבוש כמלח ובדרך הזו להפחית מכמות המלח הנאכל.
אף אחד לא יכנה כרוב ״סופר-פוד״ מהסיבה הפשוטה שהוא ירק זול וזמין. לאף אחד אין אינטרס שנאכל כרוב ולכן הוא לא מוצר מזון ״ממותג״ כמו גוג׳י ברי או אסאי. אבל הכרוב הצנוע הוא בהחלא סופר-פוד (אם יש דבר כזה). הכרוב שייך למשפחת הירקות המליבים, יחד עם ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים וקייל. הירקות המצליבים מכילים גלוקוזינולטים שהם פיטוכימקלים נוגדי סרטן רבי עוצמה. מחקרים מראים שהתססה של כרוב הופכת את המרכיבים האלו לזמינים יותר לגוף לכן מומלץ לנו מאוד לאכול מהם כל יום.
ברשת הטלוויזיה הבריטית ה-BBC ערכו לאחרונה מחקר קטן במסגרת תוכנית הטלוויזיה Trust me I’m a doctor , שמוביל ד”ר מייקל מוסלי, רופא משפחה. המחקר נמשך 4 שבועות וכלל 30 אנשים, שחולקו ל-3 קבוצות. כל המשתתפים אכלו את אותה התזונה עם תוספות שונות. הם עברו בדיקות שתן וצואה לבדיקת תכולת החיידקים במעי שלהם. המטרה היה לבדוק מה כדאי לאכול כדי להעשיר את המעיים בחיידקים טובים?
התוצאות:
הקבוצה עם העלייה הגדולה ביותר בחיידקים היתה קבוצה 2, ששתתה בכל יום קפיר וכרוב כבוש. הם נהנו מהעלייה הגדולה ביותר בחיידקים הטובים, שיעילים לבעיות עיכול ומעיים. בקבוצה זו היתה עלייה חיידקים תורמים לירידה במשקל – Lachnospiraceae.
קבוצה 3 הראתה עלייה מרשימה בחיידקים שנקראים Faecalibacterium שעוזרים לשמירה על מעי בריא. האינולין ייצר מטבוליט שנקרא Butyrate וגם הוא מסייע לבריאות המעיים.
קבוצה 1 ששתתה משקאות פרוביוטים מסחריים נהנתה מעלייה מסויימת בחיידקי המעיים, אבל היא היתה הצנועה והקטנה ביותר. החוקרים טענו שיש בהם יעילות אבל פחותה מזו שמצויה במשקאות ומאכלים הפרוביוטיים הטבעיים.
קימצ׳י כרוב קוריאני כבוש בטעם פיקנטי, הכי קל, טעים ובריא שיש
כשפותחים לאוורור לכמה זמן משאירים פתוח?
כמה שניות, רק להוציא אוויר.
הי רויוטל אני מכינה מלפפון כבוש האם זה אותו הדבר, יש לי שאלה אני סובלת בדלקת בקיבה האם אני גם יכולה לאכול את הכרוב תודה רבקה
לדעתי כדאי לשאול את הרופא שלך, בהצלחה ולבריאות 🙂
הכנתי ויצא טעים מאוד. מוסיפה לכל ארוחה. הוספתי פלפל חריף פתיתי צילי יבשים אדומים וזה ממש מוסיף פיקנטיות.
שמחה לקרוא! גם אני אוהבת להוסיף קצת חריף. יוצא טעים מאוד.
האם שמים מי ברז?
עדיף מים מסוננים או מינרלים, כי כלור עלול לפגוע בתהליך התסיסה. אבל בהרבה מקומות בארץ המים הם מטוהרים ולכן מי ברז הם בסדר.
מה הרופא אמר לך כי יש לי את אותה בעיה מותר לנו או לא
האם ניתן להוסיף חומץ או לימון?
הי מירה,
האמת שניסיתי פעם להוסיף פרוסות לימון לכרוב כבוש וגם למלפפונים חמוצים ולא כל כך אהבתי את התוצאה. היה לזה טעם שפחות אהבתי אולי חמוץ מדי. למרות שמי הכבישה מכילים רק מלח ומים הם הופכים לחמוצים כי החיידקים הטובים יוצרים חומצה לקטית והיא הטעם החמוץ. כך שהכרוב יוצא חמוץ כמו כרוב חמוץ מקופסת שימורים. כך שאין צורך להוסיף עוד חמיצות.
החומץ גורם לזה שהחיידקים הטובים לא מתפתחים.
כנראה שאת צודקת.
היי האם אפשר להוסיף קצח ?
לדעתי זה יצא טעים מאוד. סבתא שלי היתה מכינה לימון כבוש עם קצח וזה היה טעים מאוד מאוד! האמת שהעלאת לי רעיון. אגב קצח גם בריא מאוד
יצא מדהים תודה על מתכון פשוט ובריא
האם הספר שכתב ד״ר וייל בושביץ תורגם לעברית
וניתן לרכוש אותו בארץ?
שמחה לשמוע שיצא מעולה.
גם בריא וגם טעים!
לגבי הספר – הוא רק יצא בארצות הברית ולכן לדעתי יקח זמן עד שיתורגם לעברית, אם בכלל.
אבל כתבה שלי על הספר פורסמה ב-YNET אבל במסגרת YNET+ שצריך מנוי כדי לקרוא.
אם את לא מוצאת או שיש לך שאלה – תכתבי לי ואענה לך בשמחה!
היי,
האם הוספת חומץ לתמיסה פוגעת בהתפתחות החיידיקים “הטובים”?
תודה
הי יוסי,
לא נראה לי שמישהו בדק את זה, כך שאין לי תשובה, אבל יש השערות שהחומץ הורס את החיידקים.
השאלה היא למה להוסיף חומץ, שהרי החיידקים יוצרים חומצה לקטית שיש לה טעם ממש חמוץ.
אפשר להתאים את מידת החמיצות לטעם האישי.
ככל שהמלפפונים/כרוב מוחמצים למשך זמן ממושך יותר כך הם יותר חמוצים.
יש אנשים שאוהבים פחות חמוץ לכן מעדיפים לאכול את המלפפונים אחרי יומיים אז הם חצי חמוצים.
אתה יכול להוסיף לימון. עם זה בטוח אין בעיה 🙂
הי רויטל,
אני מאד אוהבת כרוב כבוש ולפי הכתבות זה גם בריא מאד.
האם המים צריכים להיות קרים/בטמפ’ החדר?
כי מלפפונים אני שופכת את המים רותחים אחרי עיקור הצנצנת והמכסה ואז מכסה ליצירת וואקום.
לעניות דעתי,אם המים יהיו חמים לא יווצרו החיידקים הטובים.
אני צודקת?
בכל אופן אנסה את המתכון,כי עד היום כל המתכונים היו על בסיס מלח וכרוב בלבד.
אני מאד נהנית מהבלוג שלך!
שבת שלום ????
הי,
המים צריכים להיות בטמפרטורת חדר או קרים.
לגבי המלפפונים – אני באופן אישי לא עושה עיקור לצנצנת רק שוטפת היטב.
אם פועלים לפי המתכון שפרסמתי בבלוג והמלפפונים טריים – אין בעיה.
ואני מכינה מלפפונים חמוצים כל שבועיים בערך כך שיש לי נסיון והם תמיד יוצאים מעולים.
לא מתרככים וטעימים.
לגבי שיטת המלח והכרוב ללא נוזלים – אני מכירה אותה, אבל לא יודעת לגבי היווצרות חיידקים וגם חוששת שיצא מלוח מדי.
בשיטה הזו יש לך שליטה על כמות המלח.
אגב, תקראי את מה שכתבתי על מלפפונים חמוצים ותראי שהשיטה נבדקה במעבדה של מכון ויצמן.
בהצלחה ואשמח לשמוע איך יצא.
שלום רויטל
אודה לך מאד אם תואילי לשלוח לי הכתבה שלך על הספר שכתב ד״ר וייל בושביץ .
האם מומלץ לשתות המים של הכרוב החמוץ או מיותר /אסור? המון תודה לך מראש
שוש אגסי יבנה
0522643679
shosh948@gmail.com
פעם זו היתה הפרוביוטיקה היחידה שהכרנו ושתינו קצת בכל ארוחת צהרים
אכן כן. הנוזל הזה בריא, אם כי גם מלא במלח אז רצוי לא להגזים 🙂
שלום רויטל,
תודה רבה לך על המאמר.
האם תוכלי לשלוח לי בבקשה את הכתבה שלך על הספר של דר וייל למייל
Tamar.vasserman@gmail.com
איזה קפיר היית ממליצה לקנות או להכין…ואם להכין אז איך?
הרבה תודה, תמר
שמתי מלח גס ועדיין המים יצאו קצת עכורים אחרי 5 ימים. אני לא רואה עובש. האם זה בסדר או זה אומר שהתקלקל? כמה זמן אפשר להשתמש כשזה במקרר?
האם כדאי להחליף את המים במי מלח חדשים?
לא נראה לי מקולקל, לפעמים המלח שוקע קצת.
מציעה לטעום ולפי הטעם להחליט.
אם הטעם לא טוב – כנראה שחלק צף מעל הנוזל.
אם הטעם טוב – כדאי להכניס למקרר ולא להכניס כלי לא נקי לצנצנת.
זה נשמר כך חודשים.
היי . נשמע טוב. שאלה לגבי כמות המלח : האם היא לא גבוהה מידיי ?(לכל מי מבקש לשמור שלא לפתח בעיות של לחץ דם, ובטח למי במשפחה שמתמודד עם עודף לחץ דם) תודה
הי,
כבישת ירקות מחייבת מלח, הכמות המינימלית היא כפית מלח גס לכל כוס מים.
מה שאני ממליצה לך לעשות הוא להשתמש בכרוב הכבוש כמרכיב ממליח בסלט ירקות.
לא צריך כמות גדולה של כרוב כדי ליהנות מהיתרונות הבריאותיים הרבים.
בגרם אחד של כרוב יש כמות גדולה של חיידקים.
כשאת מכינה סלט ירקות – תוסיפי כף כרוב כבוש (אני משתמשת בנוזל הכבישה במקום מיץ לימון) – בלי להוסיף עוד מלח לסלט.
הרעיון הוא לאכול כמות קטנה ובמקום מלח.
בהצלחה!
היי,
תודה על המתכון
2 שאלות בבקשה,:
לגבי המלח, אפשר להשתמש במלח הימליה עבה?
האם אחרי הכנת הכרוב, שמים במקרר להתססה?
או מניחים על השיש במשך 5 ימים?
תודה לתשובתך .
הי אתי,
מה שחשוב הוא שהמלח יהיה ללא תוספות.
אם תקראי את המרכיבים של המלח השולחני הדק תראי שהוא מכיל חומר נוגד התגיישות ועוד…
אם המלח מכיל רק מלח – מצוין.
את הכרוב משאירים על השיש כמה ימים.
ממליצה לך לטעום.
המקרר מפסיק את הכבישה כך שאת יכולה להתאים את הכרוב לטעמך האישי.
ברגע שהוא חמוץ לך מספיק – תעבירי למקרר.
אם הוא לא חמוץ – תשאירי עוד קצת.
רק שימי לב להכניס לכלי רק כלים נקיים ושהכרוב יהיה מתחת לנוזל הכבישה כדי שכל הצנצנת לא תתקלקל.
בהצלחה!
אצלך כתוב שכרוב פרוביוטי מוכן תוך 5 ימים ובמתכון שמעליך כתוב שצריך להכין כרוב מעל החודש.
מה נכון?
הי,
אני לא יודעת מה זה המתכון שמעלי.
אני יודעת שזה הזמן שלוקח להכין כרוב כבוש.
קודם כל תודה על התשובה המהירה. ויש לי עוד שאלה – האם צריכים ממש לדחוס את הכרוב בתוך צנצנת כפי שקראתי המתכונים אחרים.
תודה מראש.
לדעתי לא.
מה שחשוב זה שהכרוב לא יצוף מחוץ למים.
כשהכרוב צף הוא עלול להתקלקל ולהרוס את כל הצנצנת.
מי המלח מונעים קלקול.
תודה רויטל. הולכת לנסות.
כמה עלים צפים מעל המים וכשניסיתי לדחוף אותם למטה אז המים .ברחו. וגם, כמה פעמים ביום צריכים לפתוח את הצנצנת לאוורור, והאם אפשר להשתמש במחסה מחורר?
תודה מראש על התשובה.
כפי שכתבתי בפוסט, עלי הכרוב נוטים לצוף מעל מי המלח ולכן נהוג להניח משהו מעל.
קערית זכוכית כלשהי ויש כאלה שאפילו מניחים אבן נקייה.
אני קניתי בחנות כלי בית קערית זכוכית קטנה שבדיוק מתאימה לקצה פתח הצנצנת.
לא משנה מה – העיקר שכל הכרוב יהיה מתחת למים.
לגבי פתיחת הצנצנת – פעם – פעמיים ביום רק לשחרר קצת לחץ.
בהצלחה 🙂
גם אני קראתי איפשהו שככל שמשאירים אותו יותר בחוץ הוא נהיה יותר פרוביוטי, עד שלושה שבועות.. ידוע לך משהו על כך?
והאם כשמשאירים יותר מחמישה ימים, אני מסתכנת בכך שהכרוב יתקלקל?
בנוסף, ראיתי מתכונים שלא מוסיפים בהם מים, האם תוספת מים היא הכרחית? ואם כן, אודה אם תוכלי לכתוב מדוע.
פשוט ניסיתי להכין עם ובלי מים, עם המים הצליח להחזיק בחוץ מעל שבועיים. בלי מים התקלקל תוך חמישה ימים ולא זכינו לטעום ממנו. אבל אמרו לי שבלי מים הטעם יותר דומננטי.. אז רציתי לנסות.. ואני לא מבינה בזה כלום..
מודה מראש על תגובתך וסליחה אם חפרתי..
שלום, הצלחתי לדחוס את הכרוב עם תחתית שהיתה לי עם שוליים מסיליקון. רציתי לשאול איך יודעים שעבדתי בצורה מספיק סטרילית והחיידיקים הנכונים התפתחו? אם זה מקולקל זה יורגש בטעם? אני לא רגילה לאכול את זה פשוט, הכנתי מטעמי בריאות… תודה רבה על התשובה
בדיוק כך.
כשמתפתחים חיידקים לא טובים הכרוב מקבל טעם רקוב.
אם שמת מספיק מלח ושמת לב שכל הכרוב מתחת לנוזל הכבישה ואת לא מכניסה לכלי כלים לא נקיים – אין סיבה שיתקלקל.
שימי לב שאחרי יומיים הכרוב נוטה לצוף וצריך שהוא יהיה מתחת לנוזל.
בהצלחה 🙂
מעולה. וטעים. כמה יש ויטמין C בכרוב כבוש ?
שמחה שאהבת את המתכון!
אני לא יודעת כמה ויטמין c יש בכרוב כבוש, ניסיתי לחפש תשובה.
אם אמצא – כמובן שאעדכן 🙂
האם ניתן לשים שקית אוכל עם מים כדי שתהייה משקולת למעלה והכרוב לא יצוף ? האם צריך למלא עד הסוף במים ?
לא ניסיתי שקית אוכל, והשיטה לא משנה כל עוד הכרוב מתחת למים.
את לא חייבת למלא עד הסוף – כל עוד כל הכרוב מתחת לנוזל – זה יעבוד.
אם חלק מהכרוב צף הוא עלול להרקב ולקלקל את הצנצנת
היי תודה על המידע והמתכון
מה לגבי כרוב סגול במקום ירוק זה משנה?
ועל אילו עוד ירקות אפשר להשתמש במתכון זה?
כמו חמוצים יפנים למשל?
לא ניסיתי להכין את המתכון עם כרוב סגול, אבל שמעתי על אנשים שהכינו ואמרו שיצא להם טעים.
שים לב שיש בבלוג מדריך שלם למלפפונים חמוצים וגם קימצ׳י – כרוב כבוש קוריאני
מתכון לקימצ׳י
עשיתי כרוב עם מלח הימלאיה פעם ראשונה שלי ויצא מעולה שמתי פלפל 1 ירוק חריף וגרגרי כוסברה
איזה יופי! שמחה מאוד לקרוא! הכרוב הזה ממש בריא וגם טעים!
האם ניתן להכין גם עם כרוב סגול?
לא ניסיתי בעצמי, אבל אנשים כתבו לי שניסו ויצא מעולה 🙂
לא רואה סיבה למה לא יצליח 🙂
מים רותחים או מים מהברז בבקה?
מים קרים, רגילים, את יכולה להמיס את המלח עם מים רותחים (אם זה יותר נוח לך). חשוב שהמים של הכרוב לא יהיו מעל 40 מעלות.
הי רויטל,
אני תוהה מה הטעם בעיקור צנצנות – הרי הקרש חיתוך והכרוב עצמו והידיים שלנו שסוחטות את הכרוב לא מעוקרות אז למה בעצם..?
הי, השאלות שלך הגיוניות מאוד וכמחמיצה סדרתית – גם אני שאלתי אותן לא פעם…
המסקנה שלי היא שאפשר בלי עיקור וניקוי הצנצנת במדיח – אבל זה לא מאה אחוז הצלחה.
שמתי לב שבכ-15% מהמקרים ההתססה לא מצליחה. אולי יש בצנצנת חיידק מסויים לא רצוי? אין לי מושג…
כשמעקרים זה תמיד מצליח.
כל תהליך התסיסה לא ידוע במאה אחוז, גם למדע.
מקווה שעזרתי לך 🙂 בהצלחה 🙂
היוש ותודה! האם זה צריך להיות בשמש סגנון עדן החלון
או בצל בזמן הכבישה?
😉
לא על עדן החלון…עדיף לא באור ישיר. אם כי בעונה הזאת זה יכול להיות בסדר. אני קראתי שהקוריאנים שמים את הצנצנות בתוך הארון, בלי אור. אני לא עושה את זה וכן שמה על השיש אבל לא בשמש ישירה. בהצלחה 🙂
תנסו על אדן החלון לא על עדן החלון
איפה לשמור את הצנצנת עם הכרוב? בחוץ או במקרר
כמו כן לא ידעתי שצריך מים בטמפ החדר ושמתי מים רותחים האם זה ישנה משהו?
הי, כפי שכתוב במתכון, את הכרוב מחזיקים מחוץ למקרר עד לתסיסה ואז מעבירים למקרר. לגבי מים רותחים – אני לא יודעת איך זה יצא, כי הם עלולים ״לבשל״ את הכרוב ולשנות את הטעם שלו.
היי,
אני הכנתי כרוב כבוש לפי כל הכללים. יצא מצויין,
שמתי במקרר דיי הרבה זמן ונוצר עובש למעלה הסרתי את הכרוב עם העובש . שאר הכרוב היה לטעמי בסדר גמור אבל המיים לא היו צלולים. האם זה בסדר???
הי רחלי, את מתכוונת לעובש ממש או מים שהם קצת עכורים? כי מים קצת עכורים בגוון לבן – זה בסדר גמור…צריך רק להסיר ולזרוק. אבל עובש ממש – פחות מומלץ. מים לא צלולים זה בסדר גמור. שימי לב לכמות המלח שאת שמה במתכון, כי ככל שיש יותר מלח – הכרוב נשמר טוב יותר. אבל כמובן שלא יהיה מלוח מידי…חשוב גם לקחת כרוב מהצנצנת עם כלים נקיים, כי אחרת חיידקים רעים עלולים להכנס לצנצנת ולקלקל הכל וחבל. בהצלחה 🙂
הי , השארתי את הכרוב למעלה משבוע. הוא טעים אבל הנוזל רירי. מה עושים?
יכול להיות שהכרוב לא היה מתחת לנוזל הכבישה (מי המלח). כפי שכתבתי במתכון אם הכרוב צף מעל המים הוא מתקלקל ועלול לקלקל את כל הצנצנת. ממליצה לך לקנות כלי קטן מזכוכית או כל דבר אחר שימנע מהכרוב לצוף מעל פני מי הכבישה.בהצלחה
השארתי על השיש קצת יותר משבוע
טעים אבל הנוזל רירי. מה עושים?
הי, מעולם לא נתקלתי בנוזל רירי. אני לא יודעת מה זה אומר, אבל לא הייתי לוקחת סיכון ומכינה מחדש. חשוב מאוד שהכרוב יהיה מתחת לנוזל כל הזמן. אחרת התסיסה עלולה להשתבש.
תודה על המידע החשוב, האם מומלץ להוסיף שיכבה דקה של שמן זית כדי למנוע עיפוש עקב חשיפה לאויר מחמצן?
הי, אני יודעת שנהוג להוסיף שמן בחמוצים כמו לימון כבוש, אבל בכרוב זה פחות מוכר. אני באופן אישי שמה מעל כלי זכוכית (יש קעריות קטנות שאפשר לרכוש בחנויות הסטוק או כלי בית) שמתאימות לכך. בהצלחה 🙂
אפשר להכין כרוב כבוש בצינצנת מפלסטיק?
אפשרי בהחלט, אבל יש הטוענים שזה פחות בריא, במיוחד כשמדובר במזון חומצי. הבעיה שחלקקי פלסטיק זולגים למזון.
שלילי