האם יש קינוח מרשים יותר מפבלובה?

אני חושבת שהמפגש בין המרנג הפריך לקצפת המתוקה והפירות החמצמצים יוצרים את אחד מהביסים הכי מושלמים שיש.

למרות שהיא נחשבת לאחת מהעוגות הכי מרשימות, ההכנה שלה פשוטה וקלה יותר מעוגה רגילה.

אצלנו בבית מכינים אותה תמיד בפסח, כי היא לא מכילה קמח.

עוד יתרון לערב חג: היא לא תופסת מקום במקרר. מכינים אותה בלילה שלפני ליל הסדר והמרנג עצמו נשמר בטמפרטורת החדר (סגורה היטב שלא יתפוס לחות).

כדי להכין אותה בגרסת פרווה צריך להשתמש בקצפת צמחית.

היתרון הגדול של פבלובה שהיא גם קלה יחסית בקלוריות. היא לא מכילה שומן (במרנג ובפירות אין שומן), אלא רק הקצפת שמוסיפים מעל.

אני אוהבת להגיש אותה בצורה מודולרית כך שכל אחד יכול לבחור את הכמות שמתאימה לו.

אני מכינה סלט פירות שאפשר להוסיף מעל והמראה הוא יפה וחגיגי מאוד.

אחד הטיפים החשובים להכנת מרנג (פבלובה) מוצלחת הוא שימוש בסוכר דק. הסיבה לכך היא שהמרנג עשוי מחלבון ביצה מוקצף שעטוף בסוכר.

אם הסוכר לא מתמוסס תוך כדי הקצפה ונשאר גבישי – הפבלובה תהיה פחות פריכה ויציבה.

סביר להניח שלמחרת יופיעו עליה נקודות חומות שהן בעצם סוכר שלא נמס. המרקם שלה עלול להיות כמו גומי וזה פחות טעים.

אני יודעת שזה עוד קצת מאמץ, אבל בגלל שהסוכר בישראל קשה מאוד, ממליצה לקנות צנצנת אחת של סוכר ולטחון במעבד מזון. הסוכר הדק יתמוסס טוב יותר בהקצפה והמרנג שיתקבל יהיה יציב יותר ופריך.

אחת הסיבות הנפוצות למרנג לא מוצלח הוא הקצפה מהירה מדי של החלבונים.

קחו בחשבון שתוספת החומץ נועדה לעיכוב ההקצפה כך שהסוכר יספיק להתמוסס. לכן תמיד מוסיפים אותו בהתחלה, יחד עם קצת מלח.

לאחר הקצפה קלה, מתחילים להוסיף את הסוכר בהדרגה.

בסוף מסננים מעל את הקורנפלור ומקפלים היטב.