2 תבניות אינגליש קייק – 30 ס”מ (אפשר חד פעמי)

בכל פעם שאני מגישה את העוגה הזו, התגובה הראשונה היא: אין לזה טעם של יוגורט או של עוגה דיאטטית.

אז מה הסוד?

יוגורט, ומוצרי חלב מותססים כמו רוויון, עושים פלאים בעוגות בחושות. הטעם החמצמץ נעלם והתסיסה יוצרת רכות מיוחדת בעוגה. גם החלפת חלק מהקמח בקמח תפוח אדמה יוצרת רכות מיוחדת מאוד.

עוגה בחושה יוגורט – וניל – שאלות ותשובות:

האם חייבים להקציף ביצים?

הקצפת ביצים חשובה לקבלת עוגה אוורירית ולא דחוסה.

האם חייבים לסנן את הקמח?

לא חובה, אבל מומלץ מאוד: לסנן את הקמח בשני שלבים: מתחילים במחצית מערבבים היטב, מוסיפים את תערובת היוגורט, מקפלים בעדינות ואז מוסיפים את שארית הקמח.

מה הסיבה?

אתם בטח מכירים את ההנחיה “לא לערבב יותר מדי” בהכנת עוגות. ההמלצה הזו מתייחסת רק לשלב מסוים – המפגש בין הקמח למים (שיכולים להיות גם חלב או מיץ תפוזים). חיבור בין קמח למים יוצר את את רשת הגלוטן שמצוינת באפיית לחם, אבל פחות מומלצת באפיית עוגות (אתם לא רוצים עוגה במרקם לחם). את שיטת הערבוב הזו המציאה שירלי קוריהר, שהיא כימאית מזון ידועה מאוד בארצות הברית ומחברת ספרי בישול ואפייה. קוריהר המציאה את השיטה כדי למנוע את התפתחות רשת הגלוטן וכדי ליצור עוגה נימוחה ורכה.

לפי השיטה, אנחנו מערבבים מחצית מכמות הקמח עם הביצים וכך מכסים 50% מהתערובת מבלי שתיווצר רשת גלוטן. אז נוסיף את היוגורט ונקפל היטב. מתחילים בביצים כי הן מונעות את התפתחות רשת הגלוטן, אבל הנוזלים בתערובת היוגורט מעודדים את התפתחות הגלוטן. רק בשלב האחרון נוסיף את שארית הקמח ונכניס לתנור החם. בדרך הזו נגרום לחיבור מינימלי של קמח ומים ונקבל עוגה במרקם של עוגה רכה בלי כמויות אדירות של שומן.